בקבוק אחד מסומן 50/50, אחר 70VG/30PG, ושלישי כותב רק ״High VG״. המספרים אינם ציון איכות. הם מתארים את היחס בין שני נוזלי הבסיס העיקריים — פרופילן גליקול וגליצרול — ומשפיעים על הדרך שבה הנוזל זורם בפתיל והופך לאירוסול.
כלל העבודה: לא בוחרים PG/VG לפי גודל הענן בלבד. מתחילים בהמלצת יצרן המחסנית או הסליל, ואז בודקים צמיגות, הספק, זרימת אוויר וריכוז ניקוטין כמערכת אחת.
01 — מה הם PG ו־VG
PG הוא פרופילן גליקול; VG הוא גליצרול, המכונה בשוק גם vegetable glycerin. ברוב נוזלי האידוי הם נושאים את הניקוטין וחומרי הטעם ומהווים את רוב נפח הנוזל. VG צמיג יותר בטמפרטורת החדר, ואילו PG זורם בקלות רבה יותר.
המילים ״צמחי״ ו״מזון״ אינן הצהרת בטיחות לשאיפה. חומר שמתאים לשימוש במזון לא קיבל מכך אוטומטית הערכה לחשיפה נשימתית לאחר חימום. היחס הוא נתון תפעולי וכימי, לא תו בריאות.
02 — למה 50/50 נפוץ בפודים קטנים
בפוד קטן, גוף החימום פועל בדרך כלל בהספק נמוך ופתחי הנוזל צרים. תערובת 50/50 זורמת מהר יחסית ויכולה לחדש את הנוזל בפתיל בין שאיפות. לכן יצרנים רבים ממליצים עליה למחסניות MTL ולהתנגדויות גבוהות.
זו אינה הבטחה שכל פוד יקבל כל נוזל 50/50. חומרי טעם, מים, ניקוטין וטמפרטורת הסביבה משנים גם הם את הצמיגות. בודקים את מדריך הדגם ואת טווחי הנוזל שהיצרן מציין.
03 — למה High VG מופיע במערכות פתוחות יותר
מערכת RDL או DTL בהספק גבוה מאדה יותר נוזל בכל שאיפה ולעיתים משתמשת בפתחים גדולים יותר. נוזל עשיר ב־VG יכול להתאים לקצב ולייצר מסת אירוסול גדולה יותר. מחקרי מעבדה מצאו שיחס הממסים וההספק משפיעים יחד על תפוקת האירוסול והניקוטין.
מדריך סגנונות השאיפה מסביר מדוע זרימת אוויר והספק משתנים יחד בין MTL ל־DTL.
04 — טבלת התאמה התחלתית
- פוד MTL קטן, פתחי נוזל צרים: מתחילים בדרך כלל ב־50/50, אם היצרן אינו אומר אחרת.
- פוד MTL/RDL בינוני: 50/50 או 60VG/40PG עשויים להתאים לפי הסליל וההספק.
- טנק DTL רחב בהספק גבוה: לעיתים קרובות 70VG/30PG או יחס VG גבוה אחר, בהתאם למפרט.
- מחסנית סגורה: לא ממלאים מחדש ולא משנים יחס; משתמשים רק במוצר הייעודי.
הטבלה היא נקודת התחלה, לא הרשאה לחרוג מהוראות היצרן. מדריך בחירת הסליל מחבר בין ההתנגדות, טווח הוואטים והזרימה.
05 — איך נראית אי־התאמה
נוזל סמיך מדי למערכת
- הטעם נחלש אחרי כמה שאיפות רצופות.
- מופיע טעם יבש או חרוך למרות מפלס נוזל תקין.
- בועות אוויר נשארות ליד פתחי הכותנה ואינן משתחררות.
נוזל דליל מדי או מערכת מוצפת
- גרגור וטיפות בפייה.
- עיבוי רב בבסיס המחסנית.
- נזילה דרך פתחי האוויר, במיוחד בחום או לאחר מילוי יתר.
אותם סימנים יכולים להגיע גם מאטם פגום, סליל שלא הותקן היטב או הספק שגוי. מדריך הגרגור והנזילה עוזר להפריד בין הסיבות.
06 — היחס משנה גם תפוקת ניקוטין
בניסוי מכונה עם מכשיר מהדור השני, יותר PG הגדיל את תפוקת הניקוטין בהספק הנמוך ביותר, אך ההבדלים בין היחסים הצטמצמו כשההספק עלה. מחקר מודל נוסף מצא שהספק, ריכוז, יחס PG/VG ומשך השאיפה השפיעו על שטף הניקוטין.
לכן אין כלל שלפיו 20 מ״ג למ״ל מרגישים תמיד אותו דבר בכל יחס ובכל סליל. אם עוברים מ־50/50 בפוד קטן ל־70VG/30PG במערכת חזקה, בוחנים מחדש גם את הריכוז ואת דפוס השימוש — ולא מעתיקים את כל ההגדרות.
07 — הכנה נכונה אחרי החלפת יחס
- מאמתים שהיחס נמצא בטווח שהיצרן מאפשר.
- מתקינים סליל חדש אם הטעם הקודם או משקעים כבר משמעותיים.
- ממלאים וממתינים; נוזל סמיך עשוי לדרוש זמן הרטבה ארוך יותר.
- מתחילים בקצה הנמוך של טווח ההספק.
- בודקים לאורך כמה שעות גרגור, dry hit, חום וצריכת נוזל.
מדריך ה־priming מפרט כיצד להרטיב את הפתיל בלי להציף את הארובה.
08 — מה לא עושים
- לא מדללים נוזל במים, אלכוהול או חומר ביתי.
- לא מערבבים מוצרים לא מסומנים כדי ״לתקן״ צמיגות.
- לא מעלים הספק מעל טווח הסליל כדי לפצות על נוזל סמיך.
- לא ממשיכים אחרי טעם חרוך חוזר.
המסקנה: 50/50 מתאים לעיתים קרובות לפוד קטן, ו־70VG/30PG למערכת פתוחה וחזקה יותר — אבל ההמלצה הספציפית של היצרן קודמת לקיצור הדרך. יחס נכון הוא היחס שהפתיל מסוגל לספק בקצב שבו הסליל מאדה.
המדריך מיועד למבוגרים שכבר משתמשים במוצר אידוי. ניקוטין ממכר, ונוזל ניקוטין מרוכז מסוכן במגע ובבליעה.
קהילה
תגובות ודיון
שתפו ניסיון ושאלות בכבוד. התגובות ושם התצוגה גלויים לכולם; אין לפרסם מידע אישי או רפואי מזהה.
טוענים תגובות…